חוק מס ערך מוסף קובע כי עסקאות בישראל יתחייבו במס ערך מוסף, (נכון לשנת 2015 השיעור עומד על 18%). המוכר, או נותן השירות, יגבו את המס מהקונה ויעבירו את סכום המס אל שלטונות המע"מ.
מתוך מטרה להעלות את כדאיות יצוא, לרבות שירותי יצוא כגון מלונאות, נקבעו מספר סוגי עסקאות שיתחייבו במע"מ בשיעור אפס, לדוג' השכרת רכב לתיירים או שירותי לינה של תייר בבית מלון.
ישראלים לשעבר, אשר אין ספק כי כיום הם תושבי חוץ למרות שהם מחזיקים עדיין בדרכון ישראלי, והמגיעים לביקור בישראל, נדרשים לשלם מע"מ על שירותים שונים. זאת בעוד שתושבי חוץ "רגילים" אחרים, ללא דרכון ישראלי, אינם נדרשים לכך ולמרות שחוק מע"מ קובע שיעור אפס בעסקאות שונות עם תושבי חוץ.
הסיבה לכך היא כי בעסקאות של השכרת רכב ולינה בבית מלון, חוק מע"מ מגביל את ההטבה של שיעור אפס רק בעד "תייר" ולא בעד "תושב חוץ". "תייר" מוגדר כמי שהוא אזרח זר, בעל דרכון זר, השוהה בישראל על פי אשרת ביקור, או אשרת מעבר, או דרכון דיפלומטי, או דרכון שירות, למעט אשרת ביקור לעבודה זמנית. לפיכך, מי שהוא בעל אזרחות ישראלית, גם אם הוא ומשפחתו מתגוררים דרך קבע בחו"ל שנים רבות ומגיעים מדי פעם לביקור בישראל, הוא אינו בגדר "תייר".
תוצאה זו מקוממת כיוון שמהותית ברור שכוונת החוק היא להיטיב עם עסקאות עם תושבי חוץ, המעודדים יצוא מישראל ומכניסים מטבע זר למדינה. לכן מה זה משנה אם תושב חוץ היה בעברו הרחוק תושב ישראל, ומסיבות כלשהן (אולי אפילו מסיבות ציוניות) לא ביטל את אזרחותו הישראלית. בעבר, ככל הנראה, שלטונות מע"מ נוכחו שתושבים ישראלים בעלי דרכון זר, מנצלים את ההטבה במע"מ. לפיכך שלטונות מע"מ החליטו על תיקון החוק והגבילו את ההטבה רק אם ברור שתושב החוץ כבר אינו עוד אזרח ישראלי. יוצא שכל ישראלי לשעבר שאין ספק בתושבות החוץ שלו כיום, "נענש" בתשלום מע"מ כי שמר בפינה חמה בליבו את דרכונו הישראלי.
לפיכך, חברות השכרת הרכב בישראל נדרשות לבדוק ששוכר הרכב נכנס לישראל עם הדרכון הזר כשהוא חתום ע"י משטרת הגבולות, ואף לבקש את כתובתו של השוכר בחו"ל. יתרה מכך, אף אם השכרת הרכב שולמה מראש ע"י סוכן בחו"ל, חברת השכרת הרכב מחויבת לדרוש את השלמת המע"מ בהתאם, משוכר הרכב או מהסוכן בחו"ל.
לגבי שירותים אחרים לתושבי חוץ, גם ישנם תנאים שונים לשיעור מע"מ אפס. למשל (1) שהשירות לא ניתן לגבי "נכס" המצוי בישראל ("נכס" מוגדר באופן רחב ביותר וכולל גם נכסים לא מוחשיים וזכויות שונות), (2) שתושב החוץ לא נהנה מהשירות הספציפי בעת שהותו בישראל, (3) ולא מדובר על שירות של עשיית הסכם עם תושב חוץ שגם תושב ישראל צד בהסכם זה. תנאים אלה גורמים לצורך בתכנוני מע"מ, בדומה לתכנוני מס הכנסה, על יחידים וחברות.
ניתן לפנות אלי לבחינת מקרים ספציפיים.
מתוך מטרה להעלות את כדאיות יצוא, לרבות שירותי יצוא כגון מלונאות, נקבעו מספר סוגי עסקאות שיתחייבו במע"מ בשיעור אפס, לדוג' השכרת רכב לתיירים או שירותי לינה של תייר בבית מלון.
ישראלים לשעבר, אשר אין ספק כי כיום הם תושבי חוץ למרות שהם מחזיקים עדיין בדרכון ישראלי, והמגיעים לביקור בישראל, נדרשים לשלם מע"מ על שירותים שונים. זאת בעוד שתושבי חוץ "רגילים" אחרים, ללא דרכון ישראלי, אינם נדרשים לכך ולמרות שחוק מע"מ קובע שיעור אפס בעסקאות שונות עם תושבי חוץ.
הסיבה לכך היא כי בעסקאות של השכרת רכב ולינה בבית מלון, חוק מע"מ מגביל את ההטבה של שיעור אפס רק בעד "תייר" ולא בעד "תושב חוץ". "תייר" מוגדר כמי שהוא אזרח זר, בעל דרכון זר, השוהה בישראל על פי אשרת ביקור, או אשרת מעבר, או דרכון דיפלומטי, או דרכון שירות, למעט אשרת ביקור לעבודה זמנית. לפיכך, מי שהוא בעל אזרחות ישראלית, גם אם הוא ומשפחתו מתגוררים דרך קבע בחו"ל שנים רבות ומגיעים מדי פעם לביקור בישראל, הוא אינו בגדר "תייר".
תוצאה זו מקוממת כיוון שמהותית ברור שכוונת החוק היא להיטיב עם עסקאות עם תושבי חוץ, המעודדים יצוא מישראל ומכניסים מטבע זר למדינה. לכן מה זה משנה אם תושב חוץ היה בעברו הרחוק תושב ישראל, ומסיבות כלשהן (אולי אפילו מסיבות ציוניות) לא ביטל את אזרחותו הישראלית. בעבר, ככל הנראה, שלטונות מע"מ נוכחו שתושבים ישראלים בעלי דרכון זר, מנצלים את ההטבה במע"מ. לפיכך שלטונות מע"מ החליטו על תיקון החוק והגבילו את ההטבה רק אם ברור שתושב החוץ כבר אינו עוד אזרח ישראלי. יוצא שכל ישראלי לשעבר שאין ספק בתושבות החוץ שלו כיום, "נענש" בתשלום מע"מ כי שמר בפינה חמה בליבו את דרכונו הישראלי.
לפיכך, חברות השכרת הרכב בישראל נדרשות לבדוק ששוכר הרכב נכנס לישראל עם הדרכון הזר כשהוא חתום ע"י משטרת הגבולות, ואף לבקש את כתובתו של השוכר בחו"ל. יתרה מכך, אף אם השכרת הרכב שולמה מראש ע"י סוכן בחו"ל, חברת השכרת הרכב מחויבת לדרוש את השלמת המע"מ בהתאם, משוכר הרכב או מהסוכן בחו"ל.
לגבי שירותים אחרים לתושבי חוץ, גם ישנם תנאים שונים לשיעור מע"מ אפס. למשל (1) שהשירות לא ניתן לגבי "נכס" המצוי בישראל ("נכס" מוגדר באופן רחב ביותר וכולל גם נכסים לא מוחשיים וזכויות שונות), (2) שתושב החוץ לא נהנה מהשירות הספציפי בעת שהותו בישראל, (3) ולא מדובר על שירות של עשיית הסכם עם תושב חוץ שגם תושב ישראל צד בהסכם זה. תנאים אלה גורמים לצורך בתכנוני מע"מ, בדומה לתכנוני מס הכנסה, על יחידים וחברות.
ניתן לפנות אלי לבחינת מקרים ספציפיים.